אני לאחר בכי של כמעט שעה. בכי שוצף. עם השתנקויות. ולפעמים קושי לנשום מרוב בכי. מדי כמה זמן הבכי נעצר לרגע. ומיד התחדש.

אבא שלי נפטר לפני שבוע.

יש תהליכים שלוקח להם זמן רב להתהוות. ובדרך יש המון פיתולים, ושינויי כוון, ולפעמים גם חזרה על העקבות, עד כי נידמה שהדרך אבדה. שהכוון לא ברור

כמעט חלף לו חודש מאז הפעם האחרונה שכתבתי. במהלך החודש הזה היה נידמה, כי לא אכתוב עוד לעולם. משק כנפי פרפר אי שם גרם לסופת טורנדו בתוכי....

אני יושבת לי בסלון. מהחלון למרפסת נשקף לו עץ הסיגלון הענק, שענפיו מתנועעים בעדינות ברוח. אני כל כך אוהבת את התנועה העדינה הזו שלו.