הלב שלי פועם. הוא מתכווץ ומתרחב. זה מאפשר חיים. הלב שלי גם נפתח ונסגר.

הפוסט הזה לא יוקדש לחשיבות היוגה בחיי כמשאב וככלי מרפא. גם לא אכתוב על תהליך הריפוי הארוך שנדרש לפני שבכלל יכולתי לפתוח דלת ליוגה ולפגוש...

ראויה לאושר, ומי לא? ובנתיים, פוערת האדמה לועה מפעם לפעם. אני, מן הראויים, צועדת על קרקע בטוחה לנפול קחי אותי אדמה טובה כסי עיני בעפר...