אתחיל באזהרת מסע. זה כניראה הולך להיות פוסט כבד וקודר. אז מי שזה לא מתאים לו, זה הזמן להפסיק את הקריאה. אני עמוק בתוך בור. והכל אפל פה...

ראויה לאושר, ומי לא? ובנתיים, פוערת האדמה לועה מפעם לפעם. אני, מן הראויים, צועדת על קרקע בטוחה לנפול קחי אותי אדמה טובה כסי עיני בעפר...