לפעמים אני מתחילה ישר בכתיבת הפוסט. בלי כותרת. יודעת שהכותרת המתאימה תתגבש לה מאוחר יותר מתוך הכתיבה. הפעם כתבתי את הכותרת מיד עם פתיחת...

לפעמים גם כשממש מתכוננים למשהו, הוא מפתיע כשהוא מגיע. אולי כי הייתה איזושהי תקווה קטנה בפנים שלמרות כל ההכנות הוא בסוף לא יגיע. ויתברר...

אתחיל באזהרת מסע. זה כניראה הולך להיות פוסט כבד וקודר. אז מי שזה לא מתאים לו, זה הזמן להפסיק את הקריאה. אני עמוק בתוך בור. והכל אפל פה...

ראויה לאושר, ומי לא? ובנתיים, פוערת האדמה לועה מפעם לפעם. אני, מן הראויים, צועדת על קרקע בטוחה לנפול קחי אותי אדמה טובה כסי עיני בעפר...